עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
ברוכים הבאים לחצר האחורית שלי.
הפינה הקטנה שלא רואים, שמתעלמים מקיומה או שמפחדים מדי לגשת.
האורות לא תמיד עובדים כאן, הדשא לא תמיד גזום והפרחים לפעמים נובלים, אבל זאת החצר האחורית שלי וכאן אני מרגישה בבית.

בת 21.
כותבת סיפורים, פאנפיקים, קטעים קצרים ועוד.
בין השאר גם מציירת, מפסלת, מעצבת ולומדת עיצוב.

"Some of us, we're hardly ever here
the rest of us, we're born to disappear
How do I stop myself from
Being just a number
How will I hold my head
To keep from going under"
- John Mayer
חברים
The Impossible GirlsunshineThe one who spoke to angelsThat girl is meforever beauty <3מאיה נוימן
Forbiddenאוהב(ת) שום!Amazing ♥ ♥חמוץ מתוקORIYALIGhost Dog
סופרת כוכביםשקדSuzantimtammariannacosmicBFF
sandyאביגילילדת הבלוגMeshiאשת הזאבgirl life:)
LonelyGirlהשמלה האדומהנערת הגורלsmooth criminalThese HeavenHere To Love
זהו כל סיפור חיי :-)The Cheshire Cat❥AngelK❥
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
ארכיון

קטע- שונית האלמוגים

28/02/2014 16:16
The Girl with Two Hearts
שונית האלמוגים, בדידות, התבוננות, אהבה, מוות
זה ההמשך לסיפור החדש שהתחלתי, בינתיים אני אקרא לו "שונית האלמוגים".
כל הקטעים יהיו מתויגים בקטגוריה.
מקווה שתהנו! :)

״להחביא את הגופה?״ ניק חזר על מילותיה.
״מה עוד אפשר לעשות?״ משכה בכתפיה. ״ניק, יש ראיות בכל מקום.״
״נצטרך לנקות את המקום,״ מילמל. ״הכל... הכל מלא ב-״
״היי,״ היא התקרבה אליו ונגעה בלחיו. ״אנחנו ננקה הכל.״
הוא הינהן בראשו. ״אז כדאי שנתחיל.״
הם צעדו בשקט לכיוון הדלת ונכנסו פנימה. בריאן שכב על הרצפה ללא רוח חיים.
״את בסדר?״ שאל אותה ניק בדאגה.
״כן,״ השיבה. ״יש חומרי ניקוי בארון, ואת חפירה בחוץ.״
״למה יש כאן את חפירה?״ ניק פתח את הארון והתחיל להוציא ממנו חומרי ניקוי.
״לפני שנתיים היה להם משחק מטומטם שהם חפרו בורות וכיסו אותם, לראות מי ייפול.״
״זה אכזרי,״ מילמל.
״יותר נכון קארמה.״
״אלנה, אנחנו צריכים לסחוב אותו החוצה.״ ניק התקרב אל הגופה והתכופף. ״אני אסחוב אותו לבד.״
״אתה פצוע,״ היא עמדה ליד רגליו של בריאן והתכופפה. ״אנחנו צריכים למהר.״
״מוכנה?״ 
״כן.״
ניק אחז בבריאן מתחת לבית השחי והרים אותו. אלנה הרימה את רגליו והתקדמה בצעדים קטנים.
״נצטרך להתרחק קצת,״ הסביר והחל ללכת. לאחר מספר דקות הם נעצרו והניחו את הגופה על האדמה.
״אני אלך להביא את האת,״ אמר ניק.
״אני אביא אותו,״ אלנה התחילה ללכת לכיוון הבקתה. לאחר מספר דקות היא חזרה עם את חפירה.
״אני אחזור לבקתה ואתחיל לנקות,״ היא הושיטה לניק את האת.
״אלנה, את לא חייבת ל-״
״אין לנו זמן לזה,״ קטעה אותו. ״אני אהיה בסדר.״
היא הסתובבה והחלה לצעוד לעבר הבקתה. ניק נעץ את האת באדמה והתחיל לחפור. ידו כאבה והוא נשך את שפתיו בכאב. האדמה לא הייתה קשה, והבור נוצר במהירות. לאחר זמן מה, רק ראשו בצבץ מהבור המלבני והעמוק. הוא טיפס החוצה, הניח את האת בצד ונעמד ליד בריאן. 
״עכשיו אתה יודע את שמי,״ סינן ניק ודחף את הגופה אל תוך הבור. הוא לקח את האת והחל לכסות את הבור. לאחר שסיים לשטח את האדמה ולפזר עלים מעל הבור, הוא לקח את האת והחל לחזור לכיוון הבקתה.
״אלנה?״ שאל ונכנס פנימה. הבקתה הייתה ריקה. הרצפה הייתה נקייה כמו תמיד, ולא היה זכר לדם שהיה שם קודם.
״אלנה?״ ניק הסתובב ויצא מהבקתה. 
״אני כאן, מאחור,״ הוא שמע את קולה והלך אחריו. היא ישבה על האדמה ואספה בידיה אדמה.
״מה את עושה?״ שאל והתקרב אליה.
״אנחנו לא יכולים לזרוק את הסמרטוטים,״ הסבירה. ״אני קוברת אותם.״
״עדיף לשרוף אותם,״ הציע והוציא מצית מכיס מכנסיו. הוא התכופף לצידה והצית את הערימה שמולם. הסמרטוטים נדלקו והתחילו להתפצפץ.
״אנחנו צריכים להחזיר את המכונית שלו,״ פניו של ניק התגלו באור. אלנה הביטה בו וצמרמורת אחזה בה. פניו היו מלאי חתכים ודם.
״אתה נראה נורא,״ העירה.
״ואת יפהפייה,״ חייך אליה.
אלנה חייכה והרכינה את ראשה. ״אז מה אנחנו עושים עם המכונית שלו?״
״אני אחזיר אותה למגרש החנייה,״ הציע ניק. 
״אתה מלוכלך,״ הזכירה לו. ״ומלא בדם. אתה תלכלך את המכונית.״ היא קמה והלכה לכיוון הבקתה. ״אני חושבת שיש שם שמיכה או משהו שתוכל להניח על המושב.״
ניק התרומם וחיכה. לאחר דקה או שתיים אלנה חזרה עם שמיכת קיץ ישנה. 
״זה יהיה בסדר?״ הושיטה לו את השמיכה.
״כן,״ ענה. ״צריך לכסות את השאריות של הסמרטוטים.״
אלנה ניגשה וכיסתה את מה שנשאר. היא חזרה לניק וחיבקה את גופה.
״אני אנהג במכונית של בריאן,״ הסביר. ״ואת תנהגי בשלי.״
״למה שאתה לא תנהג בשלך?״ שאלה בבלבול.
״כי אם מישהו יראה את המכונית של בריאן,״ אמר. ״עדיף שהוא יראה בחור, לפחות צללית של גבר ולא של אישה.״
״צודק,״ הסכימה. ניק ניגש למכונית הלבנה של בריאן ופתח את דלת הנהג. הוא הניח את השמיכה על המושב ונכנס פנימה. 
״קחי,״ הושיט לה את מפתחות הרכב. ״אני אנקה את המכונית שלי יותר מאוחר.״
אלנה לקחה את המפתחות מידו והחלה ללכת לכיוון המכונית שלו.
״אלנה!״ היא עצרה והסתובבה.
״איפה הסכין?״ ניק הביט בה.
״ניקיתי אותה,״ הסבירה. ״והנחתי אותה בתא הכפפות.״
״הייתה לו סכין בתא הכפפות?״ ניק הרים את גבותיו.
״היא הייתה חדשה והוא השוויץ בה,״ הסבירה. ״הוא השתמש בה לקליעה למטרה.״
״בן אדם עם תחביבים,״ מילמל ניק והפעיל את המנוע. אלנה נכנסה למכוניתו השחורה של ניק והתניעה. היא סובבה את ההגה ונסעה אחרי מכוניתו של בריאן. הנסיעה הייתה שקטה, והיא ניסתה לסלק את המחשבות ממוחה.
הם הגיעו לחנייה, וניק החנה את המכונית של בריאן במקום שהייתה. הוא יצא מהמכונית והשתמש בשמיכה כדי למחוק את טביעות אצבעותיו מהמפתחות ומהמכונית. הוא הלך לכיוון מכוניתו, הסתכל לצדדים וישב מקדימה. 
״ההורים שלי לא בבית,״ אמר כשיצאו מהחנייה.
״אני מתכוון,״ המשיך כשהסתכלה עליו. ״את לא ממש נראית אחרי נשף. את יכולה להתארגן אצלי ואני אסיע אותך הבייתה.״
״אוקיי,״ הסכימה. ״תגיד לי לאן לנסוע.״

״תפני ימינה כאן,״ ניק הצביע על אחד הבתים. ״הבית השלישי מימין.״
אלנה סובבה את ההגה ונכנסה לחנייה. היא הוציאה את המפתחות והושיטה אותם לניק. הם יצאו מהאוטו וצפצוף נעילה קצר נשמע. 
ניק הלך לעבר יחידה נפרדת ליד הבית. ״אני גר כאן.״
״לבד?״ שאלה והלכה אחריו. ״למה?״
״זה יותר נוח,״ השיב ופתח את הדלת. אלנה נכנסה אחריו ובחנה את החדר. הוא היה מלבני ובהיר ומרוהט היטב. בצד שמאל הייתה ספה צמודה לקיר ומולה טלוויזיה, ובצד ימין היה מטבח קטן ומסדרון להמשך הדירה. ניק פנה אל המסדרון ונכנס לחדר השינה. אלנה הלכה אחריו ונעמדה בפתח החדר. 
״המקלחת כאן,״ הצביע על דלת לבנה. ״אני אביא לך בגדים להחלפה.״
ניק חזר למסדרון ויצא מהדלת. אלנה נכנסה לחדר השינה והסתכלה סביבה. מיטה גדולה ומוצעת ניצבה מולה. שולחן כתיבה עמד מאחוריה ועליו נחו מחשב נייד ומנורת שולחן. התיק של המחשב היה תלוי על הכסא. מעל השולחן ניתלו שלושה מדפים לבנים עמוסים בספרים. היא התקרבה לשידה ליד המיטה ורכנה לעברה. על השידה עמד שעון דיגיטלי, ולידו ניצבה מסגרת קטנה. בחורה בעלת שיער שחור ארוך ועיניים בהירות חייכה אליה מהתמונה. היא לבשה בגד ים כחול ורגליה שקעו בחול הזהוב. היו שלוש מגירות, ולתחתונה היה מנעול כסוף. אלנה שלחה את ידה בהיסוס וניסתה לפתוח את המגירה. היא הייתה נעולה. היא התרחקה מהשידה ופנתה לחדר האמבטיה. עיניה התרחבו בבהלה כשראתה את דמותה במראה. עיניה הירוקות היו אדומות ונפוחות, ופניה היו מלוכלכים בדם ובבוץ. שיערה היה סבוך ומלוכלך, ועלים יבשים דבקו בו. שמלתה הייתה קרועה ומוכתמת, והמחשוף של שמלתה היה מכוסה בדם. היא התפשטה, חלצה את נעליה ונכנסה מתחת למים החמים. היא עצמה את עיניה ונתנה למים לשטוף את הלכלוך מגופה וממוחה. 
אלנה סגרה את המים ועטפה את עצמה במגבת לבנה שמצאה בארון. היא יצאה מחדר האמבטיה וראתה את ניק עומד מולה.
״הבאתי לך בגדים,״ הוא הניח את הבגדים על המיטה. 
״תודה,״ היא החזיקה את הבגדים המלוכלכים בידה.
״אני אכנס להתקלח,״ הוא החזיק בידו מכנס ונכנס לחדר האמבטיה. אלנה התיישבה על המיטה ושמעה את המים זורמים. היא הסתכלה על הבגדים שהביא לה. סוודר כחול בדוגמת צמות ומכנס פיג׳מה אפור. היא לבשה את תחתוניה ואת הבגדים שהשאיר לה. רגליה היו צמודות לחזה והיא חיבקה אותן. לאחר מספר דקות הדלת נפתחה וניק יצא מחדר האמבטיה. הוא לבש מכנס פיג׳מה, פניו היו סמוקות ושיערו רטוב. ידו השמאלית הייתה מעוטרת בקעקועים צבעוניים שהגיעו מתחת למרפק. על ידו הימנית היה חתך ארוך. גופו השרירי ופניו היו מלאים בחתכים טריים.
״אני אביא עזרה ראשונה,״ אמר ויצא מהחדר. לאחר מספר דקות הוא חזר עם תחבושות ויוד והתיישב על המיטה. 
״אם את רוצה לעשות את זה בעצמך-״
״לא, זה בסדר,״ התקרבה אליו. ״אני רק אלכלך.״
״איפה נפצעת?״ שאל.
״ברגל, במיוחד,״ ענתה. ״אבל יש גם בגב אני חושבת. ובידיים.״
״נתחיל מהקשה,״ הציע.
אלנה התרוממה מעט ומשכה את המכנסיים כלפי מטה. רגליה השזופות היו נקיות מלבד חתכים בודדים והפצע מעל הברך.
״אם את רוצה שאני אפסיק, תגידי,״ אמר לה.
״אוקיי.״
ניק ניקה את הפצע וחבש אותו. ידיו היו נעימות למגע והיא רעדה מעט.
״הכאבתי לך?״
״לא, ממש לא,״ הנידה בראשה.
״סיימנו עם הרגל,״ הודיע. ״איפה עוד?״
״בגב,״ אלנה היססה מעט והסתובבה. היא הורידה את הסוודר וגופה היה עירום למעט תחתוניה. היא כיסתה את חזה בידיה והסתכלה עליו.
״זה רע?״ 
״לא,״ השיב. הוא הסיט את שיערה הארוך קדימה וניקה את החתכים. עיניו בחנו את גבה השזוף והוא ניסה להתרכז בחבישת הפצע. 
״סיימתי,״ אמר והניח את התחבושות על המיטה.
אלנה לבשה חזרה את הסוודר והסתובבה אליו. ״תורך.״
״זה בסדר,״ השיב. ״אני אסתדר בעצמי.״
״אני רוצה לעזור,״ היא לקחה את התחבושות והיוד והתקרבה אליו. החתך בידו היה מכוער, והיא החלה לחטא אותו.
״של מי הבגדים?״ שאלה לאחר שתיקה קצרה.
״של אחותי,״ השיב.
״אני מקווה שלא יהיה לה אכפת,״ אלנה חבשה את החתך ועברה לטפל בחתך נוסף על חזהו.
״היא מתה.״
אלנה הרימה את מבטה אליו בהפתעה.
״תאונת דרכים,״ הוא לא הביט בה.
״ניק, אני מצטערת,״ היא הניחה את ידה על חזהו.
״זה בסדר,״ הוא הינהן בראשו.
היא סיימה לחבוש את הפצע והסתכלה עליו בזווית עינה. עיניו נצצו והוא הרכין את ראשו.
״אני מצטער,״ הוא ניגב את עיניו. ״זה מביך.״
אלנה הניחה את התחבושות על הרצפה. ״היית שם, נכון?״
״אני נהגתי,״ הוא התרומם מהמיטה והיא אחזה בידו.
״זאת לא אשמתך,״ היא התרוממה ונעמדה מולו.
״גם המוות של בריאן לא קרה באשמתי?״ שאל. ״אה, אלנה?״
״הצלת אותי,״ השיבה. ״זה שונה-״
״אני רצחתי אותו!״ הוא התרחק ממנה והניח את ידיו על ראשו. ״אלוהים, אני רצחתי אותו. הוא מת.״
״ניק, תקשיב לי-״
״מה חשבתי לעצמי?״ הוא התיישב על המיטה והניח את פניו בידיו. ״מה חשבנו לעצמנו? הם ימצאו הכל. יחפשו אחריו, כולם מכירים אותו! יבואו לשאול אותך שאלות-״
״ואני אענה עליהן,״ קטעה אותו והתיישבה לצידו. ״אתה לא לבד בזה.״ היא הניחה את ידה על לחיו. 
הוא הביט בה, הושיט את ידו והעביר קווצת שיער בלונדינית מאחורי אוזנה. אלנה קירבה את פניה והביטה בו. עיניו הזכירו לה את היום הראשון שצללה.
היא הייתה עם משפחתה בים, ואביה הפתיע אותם ואמר שהם הולכים לצלול. בהתחלה היא פחדה ושקלה לוותר, אך האדרנלין שבגופה אמר לה אחרת. מתחת למים היא הרגישה שלווה, כאילו כל הצרות שבעולם נעלמו ורק היא והדגים קיימים. היא שחתה ועברה ליד האלמוגים השונים והתפעלה מצבעיהם. כל כך הרבה גוונים, צורות וצבעים. עיניה התמלאו דמעות לנוכח הפלא הקטן שגילתה. המקום הפרטי שלה.
״אלנה?״ היא הביטה בו והבינה שהיא בוכה. 
״אני לא בוכה בגלל זה,״ אמרה לו ומחתה את דמעותיה. הוא הסתכל עליה במבט שואל.
״אני רק-״ התחילה להגיד כששפתיו נגעו בשלה.
פניו התרחקו ממנה במהירות. ״אני מצטער, לא הייתי צריך לעשות את זה.״
״אל תגיד את זה,״ היא כרכה את זרועותיה סביב צווארו והצמידה את שפתיה לשלו. היא הרגישה את גופה נמס ומשתנה. ניק עטף אותה בידיו ועצם את עיניו. הם התנתקו וניק פקח את עיניו. אלנה הביטה בו, ורגע לפני שהתקרבה אליו שוב, היא ידעה שהפכה למישהי אחרת. 

nothingmanאלה דויד
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: